top of page
הם יצאו מהחדר המלא אנשים, אל מסדרון צר ושקט.
האור מהחלון נשבר על הרצפה, וצללים שיחקו סביבם.
היא הסתובבה אליו בפתאומיות, קרובה מדי כדי להמשיך לדבר.
המבט שלה חודר, השפתיים שלו נפרדות, ובין נשימה לנשימה הם נשענו על הקיר.
ידו נגעה קלות בגב חשוף מתחת לבד, כמו בדיקה ראשונה, והיא נצמדה אליו מבלי לומר מילה.
כל שנייה נמתחה לנצח, כאילו כל מה שקרה קודם לא היה אלא הכנה לרגע הזה.
תגובות
-
-
-
0
0
0
bottom of page